“Ca y est, on sait tout – ou presque – de l’amour !
Qu’il existe un gène de la fidélité et une hormone de l’attachement. Qu’une femme est plus désirable pendant l’ovulation. Que l’être humain, comme l’oiseau chanteur, est socialement monogame mais par nature polygame. Que l’amour dans un couple s’autoalimente par la grâce des neurones miroirs : ” si tu m’aimes, je t’aime “. Et que, si notre enfance détermine en partie notre vie amoureuse adulte, nos gènes sont aussi responsables de notre tempérament sexuel.
Quoi d’autre encore ? Que l’organe sexuel majeur est le cerveau, lieu de toutes les débauches et fournisseur infatigable de dopamine, cette molécule du plaisir, du désir et de la motivation, neuromédiateur fondamental de l’aventure amoureuse. Résultat : nous sommes tous des love addicts, des dépendants affectifs. Spécialistes, les auteurs ont croisé les données les plus récentes issues de disciplines aussi variées que l’éthologie (étude du comportement des animaux), la génétique, l’imagerie médicale, la sociologie, l’addictologie, la neurobiologie, la psychologie… pour écrire ce livre ludique et savant, riche en informations et d’accès aisé.
Pédagogues experts, ils révèlent les ficelles de la séduction, les ressorts du désir et de l’appétit sexuel, les secrets de l’orgasme, le psychisme de la passion et les mystères de l’addiction amoureuse ou sexuelle. Grâce à eux, on sait donc tout – ou presque – de l’amour. Car s’ils lèvent le voile sur les arcanes universels du sentiment amoureux, grâce au ciel, la magie de chaque histoire restera toujours intacte.”
Patrick Bruel est tombé amoureux de cette chanson. Il en a fait la musique de son dernier film “Comme les cinq doigts de la main” du metteur en scène Alexandre Arcady.
Version originale de Schlomo Artzi
הנה שוב מתחיל הבוקר, שנינו שוב פוקחים עיניים
הנה שוב השיר שלך את מתעוררת לעולם
אני קם ראשון בינינו, יש דברים קטנים עדיין
בואי ונפתור אותם, כדי שיהיה מושלם
הנה שוב את מתמכרת, לרגשות ומספרת
שחלמת עליי בלילה, שהבאתי לך פרחים
נשיקות קטנות בבוקר, נשיקות קטנות בערב,
תסתכלי החוצה הנה, השמיים מאירים.
רק לפעמים באמצע צחוק, על הפנים
משתוללת כאן סופה, כמו באיסלנד
מה קורה לנו כשרע לנו בפנים?
את חוזרת מהכפור
אני בא חשוף באור
ומחבק אותך חיבוק שלא נגמר
ולוחש: “אלמלא היית כאן, אין לי שום מחר“.
הנה שוב מתחיל הבוקר, הנה שוב פוקחים עיניים
.
ISLAND ( translittération )
Hineh shuv mat’chil haboker,
shneinu shuv pok’chim einaim
Hineh shuv hashir shelach,
at mit’oreret la’olam,ani kam rishon beineinu,
yesh dvarim k’tanim adain,
bo’i venif’tor otam,
kedei sheyihyeh mush’lam.
Hineh shuv at mit’makeret,
lar’gashot umesaperet
Shechalamt alai balailah,
sheheveti lach prachim
neshikot k’tanot baboker,
neshikot k’tanot ba’erev,
(ti)s’takli hachutzah hineh, hashamaim me’irim
Rak lif’amim be’emtza tz’chok, al hapanim
Mish’tolelet kan sufah, k’mo be’Island
mah koreh lanu k’shera lanu bifnim?
At chozeret mehak’for
ani ba chasuf ba’or
um’chabek otach chibuk she’lo nigmar
velochesh: “ilmale hayit kan, ein li shum machar.”
